עלית המשפחה בינואר 1926. תחנה ראשונה זיכרון יעקב

זוהי תקופה קשה ארץ קשה להשיג עבודה.

כאשר אבא מנסה להשיג עבודה אצל איכרי המושבה  הם דוחים אותו באמרם

“דאָס איז נישט אַ אַרבעט פֿאַר אַ ייִדיש קינד”

לאחר מספר חדשים אבא מצליח להשיג עבודה בתחנת הניסיונות של חברת פיקא- זרעוניה

שליד המושבה בנימינה ,כאן זוהי התחנה השנייה בדרכי הנדודים בארץ.

כאן גרו כ-10 משפחות פועלים בבניין גדול בעל שני קומות ,בית ערבי  מיוחד עם חומה מסביב ושער גדול המוביל לחצר רחבת ידיים.

כאן יש לאבא בנוסף לעבודתו הרגילה בחוות הניסיונות, גם משק עזר קטן,

מספר פרות ערביות לאספקת חלב ומוצריו למשפחה עם שני הילדים הקטנים

וגם למכירה במושבה הסמוכה בנימינה, אמצעי עזר לפרנסת המשפחה,

בסוף שנת 1932 נסגרת תחנת הניסיונות בזרעוניה המשפחה, פרט לאבא,

עוברת לחדשים מספר לחיפה, כדי שאמא תוכל ללדת את הבן השלישי של המשפחה, יעקב.

אנו עוברים לתחנה השלישית, למושבה חדרה. כדי לפרנס משפחה עם שלושה

ילדים, נוסף לעבודה הקשה כפועל במושבה, שוב מקיים אבא משק עזר קטן של

פרות ערביות לאספקה עצמית ולמכירה במושבה.

כחבר בארגון “ד” להתיישבות אבא כבר מחכה בקוצר רוח לעליה להתיישבות בעמק חפר, בכפר חיים.

לאחר. שנתיים בחדרה אנו מגיעים לתחנה הרביעית והעיקרית בארץ — מושב כפר-חיים.

 למרות שאבא מגיע להתיישבות בגיל מבוגר יחסית לשאר חברי הכפר, הוא עובד בחריצות ללא לאות כדי לבנות ולהקים משק, תוך שנים של עבודת חוץ קשה בפרדסי הסביבה.

כאשר המשק מוקם לאחר שנים רבות של תנאים קשים ועבודה מפרכת ונראה

שיוצאים למרחב, נאלץ אבא לעקור מהכפר בו הכה שרשים, כי אף אחד מבניו

לא נשאר בכפר. הוא: נעקר כצמח על שורשיו ועובר עם אמא לגור בקרית חיים

ליד הבן הבכור. זוהי התחנה החמישית והאחרונה בדרך חייו בארץ.

אבא כבר עבר את גיל השבעים, אך גם כאן הוא עדיין מלא מרץ, עובד במקום מגוריו החדש

– ולמרות שבריאותו כבר קצת מתערערת. עם הגיעו ל”גבורות” הוא משתדל בכל כוחו להיות פעיל, עד אשר עם הגיל בריאותו מתערערת כליל, הוא נופל למשכב ובשיבה טובה בגיל 86 הוא נפטר, לאחר סבל רב בחודשים האחרונים לחייו.  

כל מסכת חייו של אבא היא סמל של עקשנות, התמדה של איש עבודה ועובד אדמה

 סמל של גבורה אישית — להמשיך בכל תנאי ובכל קושי בדרך חייו

יחד עם זה, היה אבא ספוג מסורת ותרבות יהודית אווירת חג במחיצתו הייתה

חוויה בלתי נשכחת לבני המשפחה.